האם אתם צב או ארנב
החלטת לעשות שינוי בחיים. להוריד 10 ק”ג, להפסיק לעשן, לשנות מקצוע, לעבור לחיות בנגב.החלטת. ומה עכשיו? אפשר להתחיל לצום, להתפטר מעבודה, ולמכור את הדירה בתל אביב. אפשר. ואפשר גם אחרת. על כך בכתבה הבאה...
בצעדי צב // קטי טייב
"יום החתונה של אחי מתקרב. השעון מתקתק תיק –תק. תיק- תק. אני יכולה לראות אותו בדמיוני- לבוש חגיגי. צמוד לבת זוגתו ומישיר אליה מבט מחויך. אני מישירה מבט עצוב אל הקושי שלי. אני אצטרך להיות שם. שם- לא מתחת לחופה אלא ממש ליד. ליד כל חברי הילדות שלו, ליד הדודות והדודים, ליד בני המשפחה ששנים לא פגשתי. מילא אני, אבל אני ועוד עשרה קילוגרמים זו כבר גלישה משמעותית מהאני שלי.
אוי ואבוי –שוב דיאטה!
כבר לפני שישה חודשים הוא הגיע לבית הורינו ובפיו הבשורה המשמחת על החתונה. משמחת? איך שהמילה "חתונה" גמרה להתגלגל מהפה שלו החוצה, אני התחלתי לחשוב מבפנים: ’אוי ואבוי. שוב דיאטה!’. הדיאטות שלי הן מאירוע משפחתי לאירוע הבא . אם אין איזו שמחה חגיגית להחלטה דראסטית, אני בשלי- מסירה אחריות.
הקפיצה הגדולה
סיוון הגיעה אליי להתאמן על הורדה במשקל. עד היום הורידה סיוון ממשקלה מתוך דחיפות ובתהליך חד. ד"ר רוברט מאוור בספרו "צעד קטן לשינוי גדול- דרך הקאיזן", מכנה זאת בשם "הקפיצה הגדולה". אפשר לדמות את הקפיצה הגדולה לקפיצות של ארנב. אנשים נוטים לעשות שינוי בחיים מתוך אסטרטגיה של חידוש או חדשנות. "תהליך דראסטי כזה של שינוי, משהוא מסתיים בהצלחה", אומר ד"ר מאוור, "גורם לנו לטפוח לעצמנו על השכם, אך כשאנו מחליקים או נופלים "הכאב והמבוכה", מסביר ד"ר מאוור, "עלולים לשבור משהו בתוכנו".
לחזור למידה 38
אצל סיוון, האירוע המשפחתי, היה הסמן לדחיפות. ככל שמועד האירוע היה סמוך יותר, כך דחוף היה לה יותר לבצע את השינוי. לא משנה כמה בוער לנו לשנות הרגלים, אם אין לנו תשובה לשאלה "למה" בוער לנו לשנות אותם, השינוי לא יחזיק מעמד לאורך זמן. כששאלתי את סיוון למה לה לעשות דיאטה? הגיעו התשובות הבנאליות: "נו מה, להיות חתיכה", "להיראות טוב", "להיכנס לג’ינסים שלי שיושבים בארון", "לחזור למידה 38. האין זה הרצון של כולן?" שאלה אותי מופתעת. זה אולי הרצון של כולן, אבל זה לא היה הרצון של סיוון. "אני רוצה להיות אישה בריאה שדואגת לבריאותה", מצאה לבסוף את התשובה שבאה מתוכה.
צעדים קטנים לשינוי גדול
שאלתי את סיוון, מה הן המחשבות והפעולות הקטנות ביותר שהיא יכולה ליצור על מנת להתחיל להיות אישה בריאה, והיא השיבה "להפסיק לאכול עוגות וחטיפים". אמרתי לה שזו נראית לי משימה קשה להתחיל בה. הרי זה בדיוק השינוי הדראסטי שלעיתים מחזיר אותנו לנקודת ההתחלה רק במצב נפשי הרבה יותר גרוע. "צעדים קטנים לשינוי גדול" היא אסטרטגיה נוספת לעשות שינוי, אותה מציע ד"ר מאוור בספרו. אם תרצו, התקדמות בצעדי צב . זוהי תוכנית יום יומית של שיפור המשכי, על מנת לא ליצור "הפחדה" של המוח. הדבר דומה להסתכלות על פסגה של הר אליה רוצים להעפיל. המחשבה הראשונה שעולה לך בראש היא: "זה נורא גבוה". זוהי "המחשבה המעכבת".
הרכבתי עם סיוון פעולות קטנות ויומיומיות שלא יקשה עליה לבצען :
1. לאכול כל יום פרי אחד או חצי פרי
2. לאכול פעם בשלושה ימים ירק אחד
3. לשתות כוס מים פעם ביום
4. לזרוק את הביס האחרון מחטיף השוקולד היומי שלי
5 .לאמר שלוש פעמים ביום ,בשקט והנאה "אני אישה בריאה שמכבדת את הגוף שלי"
בפעולות אלו, אין מילה אחת על הפסקת אכילה, אלא בחירה מחדש של מה אוכלים. בשבוע שלאחר מכן, הוספנו עוד פעולות:
- ללכת דקה ביום מול הטלוויזיה
- לחפש כל יום טיפ אחד לחיים בריאים .
- לעלות במדרגות פעם בשבוע במקום במעלית .
חשוב: לייצר "מה כן", מה אנחנו כן בוחרים לעשות, ולא מה אנחנו לא רוצים לעשות. במקרה של סיוון, "כן לאוכל בריא", "כן למידה של ספורט". יש משהו ממכר בהרגלים ישנים. לכן גם אם "נופלים", צריך ללמוד לסלוח ואם מצליחים כדי להעניק תגמול .
אבל איך מודדים הצלחה? סיוון הגדירה הצלחה על ידי התמדה למשך שנה בדרך בה היא בחרה- "הדרך הבריאה". הגדרה זו נעשתה מתוך הבנה שאורך זמן כזה- יהפוך את השינוי להרגל .
סיוון חיה כל יום את מי שהיא בוחרת להיות מתוך ראיית הצב- צעד אחר צעד, בהתבוננות קדימה לעבר היעד והנאה ממה שקורה בכל יום. בצעדי צב היא הופכת להיות קלילה מיום ליום – חמישה קילוגרמים פחות בארבעה חודשים!.
אז איפה אתם מזהים את עצמכם ?
יש לכם עוד שאלות ללוסי רבין, נטורופתית ותזונה טבעית? כנסו!
058-5430092
| דברו איתנו ב | |
| רוצים עוד פרטים? כנסו! | |
