שלום גדי,

לאחרונה אני וחברי למקצוע תכנון הפרישה מטפלים ביותר ויותר מקרים של "פרישה מדומה" – תרחיש בו ממשיכים לעבוד במשרה מלאה או חלקת ובמקביל מקבלים קצבה פנסיונית מקרן פנסיה או פוליסת ביטוח.

לעיתים אני נתקל במקרים בהם השיקול שמעלה בפני הלקוח הוא כזה: "אני משתכר סכום גבוה, משלם המון מיסים, יש לי מספיק לצרכי, אם אמשוך פנסיה אשלם עליה המון מס, זה לא כדאי".

שלוש הערכות – שתיים נכונות, השלישית לא:

1. מי שיש לו הכנסה גבוהה וזה מספיק לצרכים השוטפים שלו, לא זקוק להכנסה נוספת למילוי צרכים שוטפים.
2. אכן, מי שמשתכר סכום גבוה, משלם עליו הרבה מס.
3. הטיעון שישולם הרבה מס על הפנסיה הוא נכון, אבל על אף זה, בדרך כלל אין כדאיות בדחיית הקצבה בשל שיקולי מס מהסיבות הבאות:

• ברמת הטיעון הבסיסי של "יש לי מספיק" ואינני רוצה לשלם הרבה מס", משולה למי שמשתכר 500 ₪ לשעה ומסרב לקבל 700 ₪ לשעה בגלל שישלם יותר מס, למרות שבנטו ישתכר יותר מאותן שעות עבודה בדיוק. זו הרי משמעותה של הכנסה פסיבית – היא מובטחת לך לכל ימי חייך ואינך צריך לעבוד לשם כך.
• דחיית קבלת קצבה בדרך כלל אינה כדאית מפני שיש הטבות מס ניכרות על הפנסיה וגם אם הקצבה היא מעבר לפטור, הדחיה תתאזן בדרך כלל אחרי 15 שנים ומעלה, הרבה מעבר לאופק תכנון כלכלי.
• אם מקבל הקצבה אינו זקוק לה כעת, ניתן תמיד להפנות אם הסכום שמתקבל לחיסכון נזיל שניתן להשתמש בו לכל צורך, כולל הגדלת הקצבה העתידית בפרישה סופית מהעבודה.

בברכה,
גדעון מגל.

0507519012

יש לכם עוד שאלות לתכנון פרישה? כנסו!

לתכתובת עם המומחה בוואטסאפ - כנסו!

0507519012

https://www.gidonmagal.co.il/

שלום דויד,

ביקורת מס היא אירוע שעלול לעורר חשש בקרב בעלי עסקים, אך עם הכנה נכונה, ניתן לעבור אותה בצורה חלקה ויעילה. בין אם אתם מנהלי חשבונות ותיקים או בעלי עסק עצמאים במודיעין והסביבה, הבנה מעמיקה של התהליך והכנה מוקפדת הם המפתח להצלחה.

1. הבנת מטרת הביקורת וההודעה מקבלתה:

• קבלת ההודעה: לרוב, תקבלו הודעה רשמית מרשות המיסים (מס הכנסה או מע"מ) על כוונתם לבצע ביקורת. הודעה זו תפרט את התקופה הנבדקת (שנים ספציפיות), סוגי המס (מס הכנסה, מע"מ, ניכויים וכו'), ולעיתים גם את סוגי המסמכים הנדרשים.

• מטרת הביקורת: המטרה היא לוודא שדיווחים המס של העסק תקינים, מלאים ומשקפים נאמנה את הפעילות הכלכלית. הביקורת יכולה להיות שגרתית (מדגמית) או ממוקדת יותר, בעקבות מידע שהתקבל או אי-התאמות שזוהו.

2. איסוף וארגון המסמכים – הסדר הוא המפתח:

• תיעוד מלא: זהו השלב הקריטי ביותר. ודאו שכל התיעוד הפיננסי של העסק מסודר, מלא וזמין:

  • ספרי הנהלת חשבונות: יומן קופה, יומן בנקים, כרטיסי לקוחות וספקים, כרטיסי הנה"ח כפולה (אם רלוונטי).

  • חשבוניות מס, קבלות, תעודות משלוח: כל מסמך יציאה והכנסה, ממוין לפי תאריך או רצף. ודאו עמידה בחוקי מסמכי מקור (במידת הצורך).

  • הסכמים וחוזים: הסכמי שכירות, הסכמי עבודה, הסכמים עם ספקים גדולים, הסכמי הלוואה.

  • דפי בנק ותדפיסי כרטיסי אשראי: לכל חשבונות העסק, כולל חשבונות המשמשים גם באופן פרטי אם קיימת זיקה עסקית כלשהי (מומלץ להפריד).

  • קבלות הוצאות: חשוב לוודא שכל ההוצאות מוכרות לצורכי מס (בהתאם לתקנות).

  • דוחות תקופתיים: דוחות מע"מ, מקדמות מס הכנסה, דוחות ניכויים (102, 126).

  • דוחות כספיים: מאזנים, דוחות רווח והפסד.

  • תיעוד קבלת תשלומים: אסמכתאות על קבלת צ'קים, העברות בנקאיות.

• ארגון כרונולוגי ורעיוני: סדרו את המסמכים באופן שיטתי – לפי שנים, חודשים, וסוג המסמך. תיקיות מסודרות מקלות על הביקורת.

3. בדיקה מקדימה – "ביקורת פנימית" לפני הביקורת החיצונית:

• השוואת נתונים: ודאו התאמה בין הנתונים בדוחות החודשיים/שנתיים לבין התנועות בבנק ובכרטיסי האשראי.

• איזון קופה: אם אתם מנהלים קופה, ודאו שהיא מאוזנת ושתנועות המזומנים מתועדות כראוי.

• הוצאות מוכרות: עברו על ההוצאות וודאו שהן אכן מוכרות ושיש עבורן תיעוד מלא.

• עמידה בחוקים: ודאו שכל הפעולות בוצעו בהתאם לחוקי המס העדכניים.

• שאילת שאלות: אם אתם מזהים אי-התאמות או חוסרים, זה הזמן לשאול את רואה החשבון או מנהל החשבונות שלכם ולתקן במידת האפשר.

4. תפקיד רואה החשבון / מנהל החשבונות:

• מעורבות מקצועית: חשוב שרואה החשבון או מנהל החשבונות המטפל בעסק יהיה נוכח בביקורת. הוא מכיר את התיק על בוריו, יכול להסביר את הדוחות, לענות לשאלות מקצועיות, ולתווך מול המבקר.

• ייעוץ מקדים: התייעצו עם רואה החשבון שלכם עוד לפני הביקורת. הוא יוכל לכוון אתכם לגבי המסמכים הספציפיים שיידרשו ולעזור לכם לאתר פערים או חוסרים.

5. ביום הביקורת:

• היו מוכנים: הקצו מקום נוח למבקר לעבוד בו, עם גישה נוחה למסמכים.

• שתפו פעולה, אך בזהירות: היו אדיבים ומנומסים. ספקו את כל המסמכים הנדרשים במהירות. עם זאת, אל תמסרו מידע מעבר למה שנדרש או שאינו קשור ישירות לבדיקה. כל שאלה שמעלה ספק, הפנו לרואה החשבון שלכם.

• רישום שאלות ותשובות: מומלץ שרואה החשבון ינהל רישום של השאלות שנשאלו והתשובות שניתנו, וכן של המסמכים שנבדקו או נלקחו.

6. לאחר הביקורת:

• המתנה לממצאים: המבקר יסכם את ממצאיו בדו"ח. לעיתים הוא יימסר במקום, ולעיתים יישלח מאוחר יותר.

• מענה לממצאים: אם ישנם ממצאים או ליקויים, רואה החשבון שלכם יסייע לכם להכין תגובה מנומקת ולפעול לתיקונם או להסדרתם.

הכנה מקצועית ומסודרת לביקורת מס לא רק תפחית את הלחץ והחשש, אלא גם תגדיל באופן משמעותי את הסיכוי שהביקורת תעבור בהצלחה, ותאשש את תקינות והגינות ההתנהלות הפיננסית של בית העסק שלכם.

0522747750

יש לכם עוד שאלות לרואי חשבון , אבי וידן? כנסו!

לתכתובת עם המומחה בוואטסאפ - כנסו!

0522747750

שלום שני,

השאלה מציגה שני נושאים לא ממש קשורים:
א. איזו הוצאה מוכרת.
ב. מהי ההשלכה של הוצאה מוכרת (ומתי אקבל את החזר הכסף).

מהסוף ה פשוט כביכול.
ב. הוצאה מוכרת למס הכנסה היא ההיפך מהכנסה - ובהגדרתה הוצאה (כספית) שמייצרת הכנסה (כספית).
הכנסה מינוס הוצאה = רווח.
עבור עוסק פטור החישוב הזה מבוצע במסגרת הדוח הכספי השנתי, ועל פי הרווח של העסק (ושאר הטבות מס) מחושב המס השנתי של העסק, המשולם על ידי בעל העסק.
(עבור עוסק מורשה ההוצאות מחושבות בשוטף; כאן לא אתיחס לכך, אני מניחה ששואלת הינה עוסקת פטורה, שמנסה לפעול באופן עצמאי).

שיהיה ברור - אף אחד לא מחזיר לך כסף! מדובר על הקטנת רווח כדי להקטין את תשלום המיסים. אם העסק אינו רווחי (או אם אינך מגיעה לחבות מס), אזי אין משמעות להגדלה סתמית (ולא מידתית) של ההוצאות.

א. מה נחשב להוצאה מוכרת? ההוצאות המוכרות לעסק מבוססות בחוק, אך עם זאת, הן ספציפיות לכל עסק. כך גם הוצאות עבודה מהבית.
ישנן הוצאות מוכרות לכל כגון טלפון נייד (בסיס לכל עיסוק בימינו). ל"עסק שעובד מהבית" מותרות הוצאות של "משרד ביתי". בהוצאות הללו ניתן לכלול תקשורת (טלפון נייח, מחשב), ארנונה וחשמל (מקובל עפ"ר 20% מהוצאות הבית לסעיפים אלה).
מותר לעסק שעובד מהבית להצהיר על הוצאות רכב (דלק ואחזקה ברמה של 40%).

שכר דירה לא יכול להחשב כהוצאה מוכרת, אלא אם משולם כנגד חשבונית מפורשת (שכירות עסקית).
גם הוצאות בגין פגישות בבתי קפה הן לא הוצאה מוכרת ("מותר קפה במשרד, לא משרד בקפה") למעט מקרים ספציפיים מאד.

ועם כל זאת, מידתיות צריכה להנחות את הגדרת ההוצאות.
לדוגמא, משרד ביתי של סופרת, אין בו (לטעמי) "הצדקה" לדרוש חלקיות של מים, וגם לא ל"כיבוד" מורחב. על אף שזה "מותר", אין ההוצאות קשורות לעסק. אין לקוחות/מטופלים שמגיעים.
עסק של טיפולים פיזיים שמחזיק קליניקה בבית, יצהיר על הוצאות חדר הקליניקה (אולי בנוסף משרד?) ובהחלט הוצאות מים, ואולי כיבוד למטופליו.

"כיבוד" למשרד, באופן גורף, לא כולל בורקס פירות וארגזי שתיה מתוקה כל יום חמישי. (תאמינו, הדוגמאות שלי באות מהשטח).

ג. מה זה חשוב, מי יודע מה כבר כלול? כל עוד לא מתענינים, אולי אף אחד לא יסתכל על הוצאותיו של עוסק פטור. אבל אם תהיה לרשות המיסים הזדמנות אקראית או חלילה סיבה לביקורת, לא מומלץ לרשום הוצאות לא רלוונטיות ואף מיותרות.

לסיכום, מילת המפתח לדעתי היא מידתיות לצד הנחיות החוק
והמלצתי לכל עוסק, תתמקדי בעיסוק שלך. בהנחה שאינך בקיאה ממש בכללים ובעבודה מול הרשויות, תשלמי למייצג שינחה וילווה אותך. כך תהיי מוגנת, תהני ממירב הזכויות (שאולי אינך מכירה), תפעלי לפי הנדרש, תשלמי מינימום מיסים... ותהיי רגועה שאת מתנהלת נכון.
ושיהיה בהצלחה שמחה ורוגע

בברכה,
שולמית נוי.

05226505456

יש לכם עוד שאלות להנהלת חשבונות? כנסו!

לתכתובת עם המומחה בוואטסאפ - כנסו!

המיניסייט שלי

 05226505456

שלום נטליה,

התארגנות עצמאית של הדיירים עוד לפני הפנייה ליזמים נחשבת לרוב לגישה המומלצת, ויש לכך כמה יתרונות משמעותיים:

שליטה ובקרה בתהליך:

כשדיירים מתארגנים מראש ומגדירים נציגות משלהם, הם יכולים להוביל את התהליך באופן שמגן על האינטרסים שלהם ולנהל את המשא ומתן בצורה מאורגנת.

בחירת יזם על פי קריטריונים מוגדרים:

במקום להגיב להצעות שמגיעות מיזמים, הדיירים יכולים לגבש רשימת דרישות וציפיות ולהזמין יזמים להציע הצעות שמתאימות להם, מה שמאפשר בחירה מושכלת יותר.

הפחתת לחצים חיצוניים:

התארגנות עצמאית מאפשרת לדיירים לפעול בקצב שלהם, מבלי להיות מושפעים מלחצים מצד יזמים שונים.

עם זאת, יש מקרים שבהם הצעות שמגיעות מיזמים עשויות לפתוח הזדמנויות, ולכן ניתן לשלב בין השיטות: לקבל הצעות, אך להמתין עם קבלת החלטות עד שתוקם נציגות מסודרת שתבחן את ההצעות בצורה מקצועית ומושכלת.

בסופו של דבר, התארגנות מראש נותנת לדיירים כוח ותשתית טובה יותר לניהול הפרויקט לטובת האינטרסים שלהם.

בברכה,
יוסי בר דוד.

יש לכם עוד שאלות להתחדשות עירונית? כנסו!

הפייסבוק שלי  yossi@ybdi-ltd.com

שלום עירית,

בעולם שבו לחיצה על כפתור מייצרת סקיצה, קומפוזיציה או הדמיה – קל לחשוב שהבינה המלאכותית תחליף את המעצבות והמעצבים.
אבל האמת הפוכה: דווקא עכשיו – המעצבת האנושית חשובה יותר מאי פעם.

כי AI לא יודע להרגיש. הוא לא מבין הקשר תרבותי, לא שומע תת-טונים בשיחת בריף, ולא קולט את העומק ביחסי אנשים, את האווירה או הצבעים.
הוא מציע אפשרויות – אבל הוא לא בוחר. לא מחבר. לא מספר סיפור.

מעצבת פנים, אדריכלית, אמנית, מאפרת – מביאות איתן רגש, שיקול דעת, חוכמת ידיים וניסיון חיים.
והכוח האמיתי נמצא בשילוב: כשאנחנו לומדות להשתמש ב-AI ככלי עזר, אבל משאירות את ההגה אצלנו.

🎯 תני ל-AI להציע רעיונות – ואת תבחרי כיוון.
כלי AI נהדרים לסיעור מוחות: הדמיה, לוח השראה, הצעת גוונים. אבל את זו שמדייקת, מסננת, ונותנת חיים לעיצוב.

🎯 השתמשי ב-AI להרחבת נקודת המבט – לא להחלפת האינטואיציה.
נסי לשחק עם קומפוזיציות ופתרונות שה-AI מציע – אולי תגלי כיוונים שלא חשבת עליהם.
אבל תמיד תזכרי: היצירה מתחילה ונגמרת בך.

בברכה,
בטי ששון.

0544335760

יש לכם עוד שאלות לבטי ששון סטודיו עיצוב? כנסו!

לתכתובת עם המומחה בוואטסאפ - כנסו!