האם אנמיה יכולה להיות סימן למצב רפואי חמור יותר?
אנמיה היא מצב שבו הגוף אינו מייצר מספיק תאי דם אדומים בריאים, או שרמת ההמוגלובין בדם נמוכה מהרגיל. תאי הדם האדומים וההמוגלובין אחראיים על הובלת חמצן לרקמות הגוף, ולכן, כשיש מחסור בהם, הגוף עלול לחוות תשישות ותסמינים נוספים
אנמיה היא מצב שבו הגוף אינו מייצר מספיק תאי דם אדומים בריאים, או שרמת ההמוגלובין בדם נמוכה מהרגיל. תאי הדם האדומים וההמוגלובין אחראיים על הובלת חמצן לרקמות הגוף, ולכן, כשיש מחסור בהם, הגוף עלול לחוות תשישות ותסמינים נוספים. לא מדובר, אמנם, במצב שהוא מחלתי, אלא לרוב סימן לבעיה רפואית אחרת, ולעיתים לבעיה חמורה שמצדיקה טיפול מידי.
מהן הסיבות השכיחות לאנמיה וכיצד ניתן לזהות אותה
הסיבות לאנמיה הן רבות ומגוונות, כאשר הנפוצה שבהן היא מחסור בברזל, ולצידה גם מחסור בוויטמין B12 או חומצה פולית, אובדן דם כרוני, מחלות כרוניות, הפרעות גנטיותואף מצבים אוטואימוניים, שבהם הגוף תוקף את תאי הדם שלו עצמו. התסמינים, שחשוב להכיר לפני כל טיפול באנמיה, כוללים בדרך כלל עייפות וחולשה קיצונית, חיוורון של העור ושל הריריות, קוצר נשימה, סחרחורות, כאבי ראש ודופק מהיר, במיוחד בזמן פעילות גופנים. לעיתים, ומה שנחשב לתסמינים פחות נפוצים, עשויה להופיע פגיעה בריכוז, קור בקצוות האצבעות והבהונות וגם חשק לאכול חומרים לא מזינים, כמו קרח או חמר. בכל מקרה, חלק מהתסמינים יכולים להופיע באופן הדרגתי, ולכן רבים מתרגלים לתחושת העייפות ולא מזהים שמדובר בבעיה רפואית, המצריכה טיפול.
האם היא עשויה להעיד על מצבים רפואיים חמורים
אנמיה אכן יכולה להיות "דגל אדום" המצביע על בעיות רפואיות חמורות יותר, כאשר במקרים רבים היא מהווה סימפטום בלבד של מחלה מסוימת. דימומים כרוניים ממערכת העיכול, שגורמים לאנמיה, יכולים להעיד על כיבים, דלקת במעי, פוליפים או אפילו סרטן במעי הגס, ובייחוד כאשר האנמיה מלווה בשינויים בהרגלי היציאות או דם בצואה. מחלות אוטואימוניות, כמו זאבת, דלקת מפרקים שגרונית, או מחלת קרוהן מתבטאות, לעיתים קרובות, באנמיה כחלק מהמהלך הטבעי של המחלה, או כתוצאה מהטיפול התרופתי. אנמיה מסוג מחסור בוויטמין B12, עשויה להצביע על מחלת צליאק, ניתוח קיצור קיבה בעבר או אפילו מחלה אוטואימונית הפוגעת ביכולת הספיגה במעי.
אילו בדיקות נחוצות לאבחון הגורם לאנמיה
ספירת דם מלאה היא הבדיקה הראשונה והחשובה ביותר לאבחון, ולפני שמתחילים בכל טיפול באנמיה, שכן היא מספקת מידע על רמות ההמוגלובין, גודל ומספר תאי הדם האדומים, וכן על מדדים נוספים, המאפשרים לסווג את סוג האנמיה. גם בדיקות מקיפות של רמות הברזל בגוף, עוזרות לקבוע אם האנמיה נובעת ממחסור בברזל או מהפרעה בניצולו. בדיקות לריכוזי ויטמיןB12 וחומצה פולית בדם חשובות גם הן לשלילת חסרים תזונתיים, בעוד שבדיקת רטיקולוציטים (תאי דם אדומים צעירים) מספקת מידע חשוב על קצב ייצור תאי הדם במח העצם. במקרים מורכבים, עשויים הרופאים להמליץ על בדיקות מתקדמות יותר, כמו בדיקות לנוגדנים עצמיים לאיתור מחלות אוטואימוניות, בדיקות צואה לדם סמוי לאיתור דימומים במערכת העיכול, או ביופסיה של מח העצם במקרים בהם ישנו חשד למחלות דם חמורות או ממאירות.
כיצד ניתן לטפל בה ביעילות ולמנוע סיכונים בריאותיים עתידיים
במקרים של אנמיה, מוצעים מספר סוגים של טיפולים. הטיפול העיקרי מתמקד בפתרון הגורם הבסיסי למצב, מה שמחייב אבחון מדויק של הסיבה לפני התחלת הטיפול. באנמיה ממחסור של ברזל, תוספי ברזל בשילוב עם תזונה עשירה בברזל (בשר אדום רזה, עוף, דגים, קטניות, ירקות עליים ירוקים) הוא הטיפול המומלץ, כאשר יש לקחת את התוספים בין הארוחות ויחד עם מקור ויטמין C לשיפור ספיגת הברזל. במקרים של מחסור בוויטמין B12, הטיפול עשוי לכלול זריקות של הוויטמין למטופלים על בעיות ספיגה, או תוספים פומיים למי שסובל ממחסור תזונתי בלבד. כאשר האנמיה נובעת ממחלה כרונית, הטיפול במחלה עצמה הוא הדרך לשפר את רמות ההמוגלובין, ולעיתים נדרשת תרופה כמו אריתרופויאטין להגקברת ייצור תאי הדם האדומים, ובייחוד במקרים של מחלות כליה. במקרים חמורים של אנמיה עם תסמינים חזקים, עירוי דם הוא לרוב הטיפול המידי הניתן, אך הוא משמש כפתרון זמני בלבד עד לטיפול בשורש הבעיה. בכל מקרה, חשוב להקפיד על מעקב רפואי קבוע, הכולל בדיקות דם תקופתיות, למניעת הישנות האנמיה, ובייחוד בקרב אנשים עם נטייה לחסרים תזונתיים, נשים בגיל הפוריות הסובלות מדימום וסתי חזק או כאלה, המתמודדים עם מחלות כרוניות שונות.
| דברו איתנו ב | |
| רוצים עוד פרטים? כנסו! | |
