אור גרינפלד מדבר תכלס
ההקשר הרחב של מה שאני עושה כאן הוא שהחלטתי להיכנס לפוליטיקה. ולהיכנס לפוליטיקה זו בעיה. כי אם אני אדבר על מה אני רוצה לשנות במודיעין – זה יישמע בדיוק אותו הדבר כמו מה שכל המועמדים והמועמדות האחרות אומרים – ואוטומטית אני אהפך ל ”עוד אחד מהם”. אור גרינפלד מדבר תכלס
ההקשר הרחב של מה שאני עושה כאן הוא שהחלטתי להיכנס לפוליטיקה. ולהיכנס לפוליטיקה זו בעיה. כי אם אני אדבר על מה אני רוצה לשנות במודיעין – זה יישמע בדיוק אותו הדבר כמו מה שכל המועמדים והמועמדות האחרות אומרים – ואוטומטית אני אהפך ל "עוד אחד מהם".
אבל לפני זה אנחנו צריכים לזכור למה אנחנו כאן ולמה אנחנו עושים את מה שאנחנו עושים.
לפני חמש שנים ישבתי עם חברים שלי במרפסת אחרי עוד יציאה שנכשלה. קצת לפני שהיינו כבר ממש גמורים מהבירות כולנו הסכמנו שצריך לעשות שינוי בעיר שלנו – וכך עלה הרעיון להריץ את הקמפיין הסאטירי של "אור גרינפלד לראשות העיר מודיעין". כדי להזכיר שהצעירים וגם הנוער, הם אוכלוסייה גדולה שאסור להתעלם ממנה. חודש אחרי זה כבר חנכנו את גבעת המזמוזים בקמפיין אולי הכי ויראלי במודיעין באותה העת. קמפיין שגם ראש העיר בעצמו לא יכול היה להתעלם ממנו.
חמש שנים עברו ואנחנו בינתיים הספקנו לסיים תיכון, להתגייס, להשתחרר, לטייל, ללמוד, לעבוד להתחתן, להתגרש ולהוליד ילדים.
ומה קרה פה בחמש השנים האחרונות?
לא יותר מידי.
אז ב-5 השנים האחרונות התפיסה העירונית הייתה שצעירים = דיור בן השגה ומחיר למשתכן, "להחזיר את הזוגות הצעיריםלמודיעין" שזה נפלא וזה חשוב אבל רגע! מה עם הצעירים שחיים כאן ורוצים לחיות כאן ולא יכולים לקנות דירה עכשיו?
מה עם החיילים, התיכוניסטים, הסטודנטים או שאלא שרחמנא ליצלן לא נשואים? מה איתם? מה איתי? אני בן 26, אחרי 5 שנות קבע, בזוגיות נהדרת כבר 4 שנים אבל לא נשוי לכן אני לא בקריטריונים להגרלה הזאת בכלל, עובד בתעשייה הבטחונית אבל לא קרוב כדי להגיע להון העצמי שדרוש למשכנתא.
אז עכשיו בואו בכל זאת נרד לפרקטיקה . מה שקוראים אותו אצלכם- המצע שלנו:
- נתחיל דווקא בדיור: מחיר למשתכן זה טוב, זה חשוב וזה אחלה למי שזה רלוונטי אליו.
אבל אנחנו נדבר רגע על מחירי השכירות. כי זה רלוונטי לצעירים באמת.
זה ידוע שאין בעיר דירות 2 חדרים וכן אני בטוח שבונים ויבנו עוד. זה גם ידוע שהביקוש לדירות 3 חדרים גבוה מההיצע. אז מה המשוואה: דירת 3 חדרים מתחילה לפחות ב4200 ₪, תוסיפו לזה את הארנונה מהגבוהות בארץ, חשבונות, הוצאות אחרות ,נסיעות....
אז מה עושים?
- קודם כל – יכולת העירייה היא להקל, כמו שמקלים על משרתי המילואים אפשר גם להקל על הסטודנטים בהנחות בארנונה. דוגמאות טובות אנחנו רואים בלא מעט ערים בארץ.
- דבר שני ואולי יותר חשוב – קידום ופרסום האפשרות לפיצול דירות ומתן היתרים למבקשים לעשות זאת.
במודיעין דירות מרווחות של 4-5 חדרים שבמידה ויתקבל ההיתר, המשקיע יכול לפצל את הדירה ל 2 דירות של 2 או 2.5 חדרים. זה מצוין לנו, זה בדיוק מה שאנחנו צריכים.
אנחנו נרוויח, והמשקיע ירוויח. וכמובן שהכל תחת הפיקוח עירוני.
- בואו נעבור לנושא הלימודים וההשכלה
יותר מ-10 שנים מדברים פה על מכללה ואני בטוח שגם תפתח אחת אולי אפילו בקדנציה הבאה. חשוב לדעת שזה בכלל לא תלוי בנו. אז קל להגיד שברגע שיפתח פה מוסד אקדמאי אז החיים שלנו יהיו טובים.
עד אז אתם יכולים להסתכל סביבכם ולראות שהשכונות הישנות מזקנות, וממש בקרוב יתחילו להסגר בתי ספר. אז בואו רגע נחשוב.
זה המקום שלנו להכניס למתחמים האלה שלוחות מקצועיות רלוונטיות – ג’ון ברייס, האקריו, ג’ימנסיה, וינגייט. אז אולי לא תהיה פה מכללה בקרוב, אבל תהיה פה השכלה, כזאת שאנחנו רוצים וצריכים, במקום לנסוע מחוץ לעיר. בנוסף חלק מהמבנים שיפונו יכולים להפוך למרכזי יזמות ופנאי עבור הנוער שלנו, שמחפשים מה לעשות פה בעיר אחרי שעות הלימודים, ולא, לא רק בחופש הגדול.
- תחבורה ציבורית – אני יכול לדבר על הנושא הזה עד מחר. ידוע שהנושא של תחבורה ציבורית רגיש ולכן אף אחד לא עוד התייחס אליו במצע שלו כי ברור שזה להכניס ראש בריא למיטה חולה.
למה לי חשוב לשפר את התחבורה הציבורית? כי אני משתמש בה!!יחד עם עוד 10,000 איש ביום.
אז עם המחאה הציבורית של הקו האדום בהובלתנו התחלנו תהליך לשיפור השירות בתחבורה הציבורית, ויחד אנחנו נוביל גם תחבורה ציבורית יעילה לצעירים – לסטודנטים שצריכים לנסוע למוסדות האקדמאיים, לחיילים שצריכים להגיע לבסיסים, קווי הזנק לאזורי תעסוקה ואזורי בילויולתלמידים שצריכים להגיע לבית ספר.
כבר עכשיו אנחנו מצליחים. אפילו בזה שאנחנו מדריכים אנשים איך לתבוע כשהתחבורה הציבורית מפשלת. והם זוכים! זה כבר הרבה יותר ממה שנעשה פה עד עכשיו.
אח"כ ניגש לרעיונות הכרחיים כמו בניית נתיבי תחבורה ציבורית. כי בעוד לא מעט זמן, אנחנו נתקע ביציאות מהעיר. אני בעד שינוי תפיסת התחבורה העירונית והתאמה שלה למבנה העיר שלנו – ציר אחד מרכזי (שדרות החשמונאים) ושכונות, סנכרון בין רכבת לאוטובוס ובין אוטובוס לאוטובוס ובאמת שאפשר להמשיך עד הבוקר, רק אזכיר את החלום האופטימי שלי לבנות במודיעין קו "מטרונית" (כמו בחיפה) מצומת שילת ועד ישפרו סנטר.
- תרבות צעירה, מקומות בילוי, חיי לילה– באמת צריך להוסיף? יש לנו אחלה פאבים, הם נמצאים מחוץ לעיר ואין אליהם ממש גישה. מעבר לזה אין לנו כלום, צרצרים. כך עלה הרעיון של פאב חברתי נודד שמפריח את השממה כל סופ"ש מחדש ב "תוך_העיר" בשיתוף העסקים המקומיים, והצעירים מצביעים ברגליים ומגיעים לשתות בירה, לאכול משהו, להנות ממוזיקה והופעה וכל זה במחירים נוחים ומתחת לבית, ללא אלימות וללא רעש בלתי סביר.
זו רק דוגמה אחת שבמודיעין יש את ההון האנושי שיכולה למצב אותה כאחת מערי התרבות החזקות בארץ, עם אוכלוסייה רבה של אמנים, יזמים, מוזיקאים צעירים ומבוגרים, שיכולים לעשות כאן דברים נפלאים בעצמם למען ובשיתוף תושבי העיר.
- תעסוקה– בואו קודם כל נפחית את הנטל הבירוקרטי של עסקים, עם קיצור הליכי רישוי עסקים במיוחד לעסקים מקומיים. בואו נקדם הקמת חממות סטארטפים נוספות, בואו נמתג את מודיעין כעיר שטובה לעסקים ולא רק למרכזים לוגיסטיים – זו כוחה של הרשות המקומית.
בואו נפעל למתן הטבות לחברות הייטק דוגמת הנחות בארנונה ובהיטלים שונים. גם אם בטווח הקצר זה יעלה כסף, בטווח הבינוני - הארוך זה יגדיל את ההכנסות.
ודבר אחרון- תנו לנו להתבטא.
נגמרו הימים האלה של השגר ושלח, של הפוליטיקה הישנה
שבוחרים במישהו ומחכים 5 שנים שיקרה פה משהו
אני לא רוצה להיות רק הנציג שלכם בעייריה. אני רוצה להיות הנציג של העירייה אצלכם.
כי ב2018 מנהיג הוא לא גם וגם וגם ובסוף הכל בעצמו. ב2018 מנהיג משתף את הציבור בדילמות ובקבלת ההחלטות שלו.
אם ב2018 מגדים פותחים קבוצות וואטסאפ עם חיילים, מנכלים משתפים עובדים מכל הדרגים בקבוצות חשיבה גם נבחרי ציבור והציבור עצמו יכולים לדבר בגובה העיניים.
העיר שלנו בנקודת מפנה בהתפתחות שלה כעיר -כולכם רואים את הבנייה במרכז העיר שיפתח בקרוב, שכונות חדשות. ממש עכשיו יש לנו את ההזדמנות לשנות את התפיסה, יש לנו את ההזדמנות לצעוק ולהבהיר לכולם:
אנחנו הצעירים, ואנחנו כאן בשביל עצמנו.
